פיטר השקרן הזה. הוא אומר שהעיר הולכת להחרב ביום ראשון.
כולם עומדים סביבו במעגל במזח, על יד הסירות, כשהוא עומד על
ארגז מעץ הפוך ונואם לכולם בצורה ציורית ומפורטת על איך שהעיר
הולכת להחרב ביום ראשון. אני אישית לא מאמין לפיטר. כי אפשר
לדעת מתי הוא משקר. אם הוא אומר משהו אמיתי, רוב הזמן הידיים
שלו במנוחה מוחלטת, אם לא בכיסים בכלל. אך כשפיטר משקר, הידיים
שלו עפות לכל הכיוונים בסערה וקולו מתרומם. המקל שהוא החזיק על
הארגז הסגיר אותו. הוא הניף אותו ביותר דרמטיות ממשה בתיבה.
'שלח את עמי' לידו נשמע משעמם כמו 'אתה הולך לאכול את זה?'.
פיטר ידע איך לסחוף את כולם בדיבור. אני אישית לא מאמין
לפיטר.

פיטר טוען שהעיר הולכת להחרב בגלל האנשים. הוא טוען שהם לא
ממלאים את יעודם בחיים שהוא בעצם חיים בהרמוניה. 'אנשים יהרגו
אחד את השני בשביל להרוג מישהו אחר', כך תיאר פיטר את החומרה
של המצב. כל כמה דקות הוסיף בצעקה את המילה 'תחרב', גם אם היא
לא הייתה קשורה כל כך למשפט הקודם.
פיטר אומר שלהבות יגיעו מהשמיים וישרפו הכל ואחר כך יבואו
האריות ויאכלו את הבשר החרוך, ובשר שלא נחרך הם לא יגעו. פיטר
טוען שהחיות הפכו להיות נאורות יותר מבני האדם. 'החיות יודעות
לטרוף את מי שצריך לטרוף ולהתחבר עם מי שצריך להתחבר. שלא כמו
בני האדם, שיתיידדו עם מישהו ואז יטרפו אותו.' כך מסביר פיטר
לכולם. ושוב, 'תחרב'.

פיטר מסתכל לכולם בעיניים במבט שהוא חושב שהוא מבט מטיף, אך כל
אחד אחר רואה במבט הזה כמבט של טירוף, ובצדק. מהסתכלות
אובייקטיבית - פיטר מטורף. מלבד העובדה שהוא עומד עם מקל על
ארגז מעץ וצועק תחרב, כולם מכירים את הסיפור של פיטר.
אביו היה מאושפז בבית משוגעים בגלל שחשב שכל האנשים הם בננות
שמחופשות לאנשים ומנסות להשתלט על העולם, ואימו התאבדה מרוב
בושה.
כשפיטר חושב שהוא סוחף את כולם, הם רואים בו כהצגה בחינם.
פיטר נחוש וצועק, ומסתכל ומצביע למעלה. כי הוא בטוח במה שהוא
אומר.
אני אישית לא מאמין לפיטר.
העיר לא הולכת להחרב. טוב, לפחות לא ביום ראשון.