נעמה דונוביץ / שפתותיה של הדודה |
מאדימות כקריש דם
כרכז פטל לא מדולל
עגלגלות הסופגנייה שלה
מפזרת ענני סוכר בנשימה
ריח הבושם הדחוס
לא מותיר מקום לחלקיקי חמצן.
"שלום!, איך גדלת!"
פולטת בין לחייה הסמוקות
ומביטה בשלי בלתי מסופקת
תופסת אותן בין ציפרניה,
חיש מדביקה בהן כתם אדום
ולא די בזאת!
היא ממהרת למרוח את האודם הזה
באצבעותיה
מותירה את עורי מתוח ומצולק
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|