|
מרפסת עגולה
מוקפת אמנון זהוב ותמר כחלחלת.
צפורן חתולים כתומה
וסלסלי כסף בבהקת.
רצפת החמרה האדומה נסדקת
פנסים כפופי גו, קשישים
עוטים זה מכבר
זלזלים יבשים של חורף.
רחוב מהמהם בשלווה.
לא יום מיומיים,
לא שעה משעתיים.
וכאן אני - סתם אחת בירושלים |
|
|
אז אני אוכל
פיצה עם פפרוני
כאן, ומתחיל
לתהות: 50 שנה
אחורה, איפה
הייתי משיג פיצה
עם פפרוני? וגם
אם הייתי מוצא
אחת, האם היו
רוגמים אותי
באבנים על אכילת
אחת? אכן, שאלה
קשה
אני, מחפש קשרים
ברבנות, כדי
לצאת עם כמה
תפילות ולא מוות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.