דוד אביקסיס / חלונות |
סגרת את החלון ובכית
אז כשחשוך בחוץ, וכבר מאוחר,
את רואה רק את עצמך על הזכוכית
הרבה מים עברו מאז
אך החלון החזיק מעמד
הדמעות יבשו, הגשם ניתז
ומכולם נשארתי האחד
איך טיפה קטנה של אושר
ממלאת את כולך?
וזה אני, לא אף אחד אחר
שבשקט חודר עמוק ללבך
ואותי עוד מפתיע החלון שבלב
אבל זה כבר ממש לא חשוב
כי גם אם יסגר מעצמת הכאב
לעולם לא תהיי שם לבדך שוב
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|