בטח ביאליק גם כתב את השירים שלו סתם כי הוא היה מסומם
ומשועמם, ואז כשהוא מת כל מיני מורות לספרות מצאו את השירים
שלו והתחילו להמציא להם משמעויות מפגרות שהוא מחפש את השכינה
ורוצה אהבה ומתחבר לטבע.
הוא היה סתם היפי. לא ביג דיל.

אני לא מבינה את כל המורות האלה, הטיפשות האלה, שמחפשות נפח
ועומק רגשי לכל מילה שמישהו כותב. לפעמים מילה היא רק מילה.
אין לזה יותר מדי חשיבות. אני כותבת שירים על אבנים בכליות
בארבע לפנות בוקר. סתם כי משעמם. סתם כי יש לי מוזה. לא בשביל
שיעשו לזה אנלוגיות וניתוחים. אני לא כותבת כי אני פורקת לחץ,
אני כותבת כי אני מחפשת אטרקציה. ויש עוד הרבה כמוני, לא?

אוף איתכם, כולכם, אנשים פלצנים. די לחפש מסרים וקונטציות
ומטאפורות ואנלוגיות ואת כל הבלה בלה בלה וידה ידה ידה  שאתם
נורא אוהבים לחפש בשירים וסיפורים...או יצירות בכלל.

נועה אמרה את זה (אם אני לא טועה) שלפעמים כתם על דף הוא רק
כתם על דף. לא לכל דבר יש הסבר פילוסופי והתחברות למקור אישי
שנובע מילדות עשוקה/ אהבה נכזבת/ משבר או מה שתרצו.

לעזאזל איתכם, אנשים! אני כותבת כי משעמם לי!


<קארין.>