|
כל אחד כותב ממקום שדם נוטף בו
כל אחד מביט
אחר כך במילים
ורוצה לשלוח אותם
אל המים של כל
הכתובות,
אל חוף הפרצופים האבודים
שלשמם המילים
והמראות ששכח אליהם להסתכל
כל אחד כותב ממקום
שהסערה עברה בו
ומנסה לשחזר את זכרון
מזג האויר הבהיר שהתרחש
רגע לפני שהיא לקחה
איתה את הכל.
כל אחד כותב ממחילה שהתכסה
בה אחרי שנחו הרוחות
או שהם מנשבות עדיין
ורוצה לצאת או רק להוציא
את הראש
ולבדוק אם יש
עדיין עבור מה לכתוב. |
|
|
הצרה עם התחלה
של קרחת היא
שאתה תמיד יודע
איך זה מתחיל
ועוד יותר גרוע
אתה בטוח איך זה
נגמר.
שאול מהמוסד
קירח מפה ומשם. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.