מביטה לשמים, שוקעת במחשבות.
מחשבות קשות מלאות בשאלות.
"למה זה קורה לי?" איך זה הגיע אליי?"...
משחק הגורל הגיע עליי. ואני נכנסת לייסורי מכאובי.
"איך פתאום הוא מתעב?" מאהבה כל כך עיוורת
ואיך זה שעכשיו, הוא כבר עם אחרת.
מביטה בעיניו ורואה להבה מנסה להבין אך לא מצליחה.
והנה מגיעה לה השקיעה, ואני לי בשלי עדין שקועה.
וכולי במחשבה ,מדוע התרחקנו מקירבה כ"כ חזקה?
כשהליטופים והנשיקות היו שייכים לך.
ואהבתך אליי כל כך עזה.
משחק הגורל בי משחק
ואותך ממני השליך הרחק.
אתה כאן לידי אבל לא איתי, מתגעגעת אלייך
ולהבין לבך.
והנה הלילה הגיע והכוכבים בשמים.
ואני אותם סופרת חושבת עדיין.
איך הגורל בי שיחק ואותך ממני השליך הרחק.
אתה עכשיו איתה ואני אינני מבינה איך זה קרה.
וכך פתאום אתה אוהב אותה, האם זה שקר או נקמה?
האם זאת אכזבה או באמת אהבה.
עוצמת עינים בניסיון לשכוח.
כי הדמעות בליבי לקחו לי את הכח.
שוקעת בחלומות שהתפוררו, והיתי כל כך רוצה שיתגשמו.
למרות שאני יודעת, שאני אותך איבדתי,
וכשאתעורר אתה כבר לא תיהיה פה לידי. |