ראשה מונח על השולחן,
מבט העיניים שלה ריק
ומלא - בו זמנית.
היא סורקת את החדר,
מנסה לקלוט מידע ממה שקורה מסביב,
היא לא ממש מחוברת לפה,
עכשיו.
היא יותר מעופפת במחשבות,
במחשבות ששמורות רק לה,
היא לא מכניסה אף אחד!
היא שומרת על עצמה מוגנת,
מרוחקת מכולם.
היא כבר עייפה מהכל,
אין לה כבר כוח להלחם,
היא רק רוצה שקט,
שקט בנפש ובלב. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.