[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







יצחק-צחי מלמד
/
מספרים לנזקקים

א.

-שנה טוב!
-זה בחינם?
-אהה
"טוס POOS AIR. שאל את הדיילת להסבר", היה מודפס בעלון שדחפה
כוסית האוויר בפני.
-יש לך עם מי להתנשק בחצות?
-הבאת לי זפטה של שאלה. רוצה לשמוע על מבצע השנה האזרחית החדשה
שלנו, רק אלף דולרים חופשה זוגית באנאעריף?
-אלף דולרים ותביאו לי מישי לנסוע איתה?
-אין לך חברה?
-היתה
-לאן היא טסה?
-לשמים
ניבי הדיילת נחשפו במבוכה ברקע המדים הכהים, אני לא חייכתי.
-את מוכרת לי מאיזה מקום, את לא מגישה בערוץ החיים הטובים?
-אני מגישה במטוס קפה, משקאות קלים, סנדוויצ'ים וארוחה מחוממת
-אם אני אבקש שמפניה וצדפות, ואחר כך שמיכה לחמם את הרגליים.
ואלך בלי המישי שתביאו לי באלף דולרים לשירותים של המטוס, כי
אני לא רוצה לפגוע בך . ושם אדליק סיגריה שאחרי, ובדיוק המטוס
ייפול לכיס אוויר,והסיגריה תיפול לשמיכה ותפרוץ אש, ואני אשתין
עליה כדי לכבות אותה,ואעזור לך לנקות את האנדרלמוסיה שתיווצר
שם, תתני לי אז את מספר הטלפון שלך?
-מה קרה לחברה שלך?
-איידס
-איזו באסה. ואתה נבדקת?
-לא נותן צ'אנסים לאלוהים, אף פעם לא קיימנו יחסים.
-אז באיזה מובן היא היתה חברה שלך?
-יצאנו
-מה היה שמה?
-יותר טוב שלא אגיד
-כמה זמן יצאתם?
-שלש שעות
-ואיך התחלת איתה?
-אמרתי לה: "את מוכרת לי מאיזה מקום, את לא מגישה בערוץ החיים
הטובים?". את המשפט האחרון אמרנו הדיילת ואני ביחד, ופרצנו
בצחוק.
-מה שמך?
-עלית, מה שמך?
-אלכס
אחרי שהחלפנו את ברכות האהלן הלבביות, לחצתי את ידה ממושכות,
והתפנינו לגלגל זה על זה. עלית סטודנטית, ואני עובד בשיווק
פטנטים. עלית לקחה את מספר הטלפון שלי

           אז נפגשנו, ויצאנו לשיט בירקון. התמזמזנו,
התפשטנו, ואז התהפכה הסירה כתוצאה מהפעילות הפיזית שלנו.
הצלחנו להפוך אותה בחזרה, אך בגדינו שקעו במים. בזמן שאכלתי את
הסושי שדבק בגופה מהמים, חשבתי על מנוחה, וחשבתי גם שבסופו של
דבר מצאתי אהבה.

       אבל האהבה טפחה בפני, כשהתקשרתי כדי לגלות  שהמספר
שגוי. ביום א', כתמיד, עליתי על קברה של מנוחה, וחרטתי על
המצבה בעט הלייזר הפטנטי שלי את מספר הטלפון. יחד עם מספרי
הטלפון של: שגית 3425354, גלית 9707498, פזית 7609368, רווית
9076542, חגית 8490399, וכרמית 5840987 ;כולן שגויות.

       עברתי על יומן ה  STARS5  שלי, מיינתי בנפרד שמות בנות
המסומנים באות V, ואלו שאין ציון לפני שמן. אחרי הבצוע אני
מעביר את אלו שאני רוצה ביזיזותן, מפנים היומן, מיום המפגש,
לספר הטלפונים שבסוף היומן. בפנים היומן מצויינות גם הנסיבות,
כדוגמת: 'ספסל בכיכר מסריק, רודולף שטיינר' 'אוטובוס לאילת,
קברנה סוביניון'. ובספר הטלפונים הפניה לתאריך.  ואז גיליתי מה
אני רוצה לעשות עם מספרי הטלפונים האחרים שהשאירו לי הבנות שלא
יצא, ועדיין לא העברתי לארכיב. היו שם שבעה כאלו:
1. טובה מחולון, שיכלה להפגש איתי רק בימי א', היום החופשי שלי
מבנות.
2. זלפה מהרצליה, שעבדה בבנק והסכימה לפגוש בי רק בתנאי שארשם
לאוניברסיטה ואלמד משהו מכובד, לפחות מפרנס יותר מהתואר
בלימודים קלאסיים, אותו רכשתי בהונג קונג.
3. יעל מנתניה, שהיתה חולת נפש, היחידה בה התאהבתי אחרי מנוחה,
ולכן לא רציתי אני לצאת איתה.
4. נויה מבני ברק, בתו של רב מפורסם. אמי הכירה לי אותה, ודחקה
בי לצאת איתה, דא עקה שאותה רבנית כושפה בכוחות מסתוריים, וכל
פעם שהייתי מתקשר אליה, היתה נדבקת לשפופרת הטלפון, ומסרבת
להניח לי.
5. דוגמנית וגם דיילת אוויר, ולכן גם רשומה  בספר הטלפונים.
תחת האות ד', את שמה אני לא זוכר. ד', קודם שנתנה לי את מספר
הטלפון שלה, ואחרי שנהלנו דיון מעמיק בנושאי הכרה, טרחה להגיד
לי: In case of emergency . למען האמת אליה לא היה לי אומץ
להתקשר, אבל היתה לי תחושת בטן, שזהו מספר הטלפון האמיתי שלה.

6. נועה 7. שירה. בנות שלא זכרו אותי כאשר התקשרתי אליהן,
(יכול להיות שנטלתי את מספרי הטלפון שלהן באיזה מקום, אולי
'תלושים' ממודעות רחוב)

ב.

-הלו, אייל
-הלו, אלכס
-מה מצב הזיונים.
-על הפנים
-תרשום, יש לי כמה מספרי טלפונים בשבילך
-ומה אני אגיד להן, מאיפה קבלתי אותם?
-אם זו מספר 1, טובה מחולון, תגיד לה שעזבתי את הארץ, לכן אני
לא יכול להפגש איתה.
אם זו זלפה מהרצליה, תגיד לה שאתה בהיי טק. אם זו יעל מנתניה,
תגיד לה שאני בטיפול כעת. אם זו נויה מבני ברק, תגיד לה שחזרתי
בתשובה, ונדרתי להתרחק מנשים. אם זו הדוגמנית, תגיד לה שאתה
צלם אופנה, וקיבלת את הטלפון שלה בסוכנות. אם אלו נועה ושירה.
תגיד להן שאתה מחפש דירה להשכיר ומבקש לשכור מטפלת עבור
בנותיך
-אבל אין לי משפחה
-אז נשאר ענין הדירה

ג. (איידס)

מחלק האוכל בגינת שיינקין שאל אותי: לשניים, כרגיל?, הנדתי
בראשי לשלילה. בקופסת הפלאסטיק  נתן אורז עם ירקות. בדרך הביתה
קניתי כמו תמיד קונדומים
בבית מרקחת, נותרו לי עשרה שקלים.
       מבעד לחלון הבית יכולתי לחזות ברגליים בנעלי ספורט
נטולי גרביים, מתחת
למכנסי דקרון מקופלים עד לברך ומרובבות בכתמים לבנבנים, דוחפות

אופניים. שיחקתי בסיגריה הבלתי מוצתת בידי, נשמעה נקישה בדלת,
צפיתי בפניו
המזוקנים של שלמל'ה נצמדים לזכוכית. הוא ראה אותי, דחף
את הידית נכנס וקרא
-אל תשאל, היום יש'י כאב ראש ובחילה.
-אולי תשאל אותי איך אני מרגיש, רבי?
-איך אתה מרגיש?
-חרא...
-איך אני לבוש, יפה?, הוריד את הקפוטה שלבש, וחשף חולצה קצרה.

-יש לך כתמים של שפיך כאן. תביא אש!
-אנ'ביא לך תנור ספירלה מההוסטל, אני יכול לישון אצלך הלילה?
-תקעת פעם?, דגתי צלחת חד פעמית מהכיור, והעמסתי בתבשיל.
-היה מקרה שסיפרתי לך עליו
-נגיד. השפכת?
-כמו ממטרה בלי נצרה. אבל עכשיו הן רוצות עם גומי
-הכרתי מנוחה, גומלת חסידים שהיית משפיך אצלה עם קונדום שלש
דקות, גג
שלמל'ה התפתל.
         -אני צריך אהבה, אמר.
-יש לך כסף?
-יש לי תשעים שקלים שישראל נתן לי בשביל לעשות מנוי למקווה
-אז בוא תרכיב אותי. נעלה לתל ברוך
-אתה פועם בכללי?
-מזיין
-אבל אהבה יש לך?
נדתי בראשי שנית באותו בוקר.
-אני אכתוב לך סגולה, בקש עפרון ונייר.  העברתי לשלמל'ה את
הצלחת עם
התבשיל, הוא דחף אותה. באותיות סת"ם כתב "השיבה לי ששון ישעך
ורוח נדיבה
תשמחני".
אתה צריך להחזיק את יד ימין מול המצח ולהגיד את הפסוק שבע
פעמים, אמר.
-תוסיף גם "מזיין כמו רמך"
-רמ"ח איברים?
-"איבר קטן יש באדם"
- מאין זה לקוח?
-מהתנך.
הוא רשם את הפסוק באותיות כתב.
-כתבתי לך קמיע, תן לי לישון אצלך
-נקח ל"בבל'ה" לאכול  רקוט קרומפלי, אני כבר חרמן לעשן
       שלמל'ה הלך כפוף. ודבר כמו לעצמו: -איפה עושים עגיל?
-בשיינקין, התעוררתי, אתה תשלם על הנקוב, ותוכל לישון אצלי
הלילה.
-רץ
-תזדקף שלמל'ה!, מרחוק ראינו חבורת נערות עם מצלמת וידיאו ביד.

-בנות, קראתי להן, יש לי תסריט בשבילכן, רבי הולך לעשות
פירסינג בשיינקין -
מגניב, אמרה היפה. -אתן צריכות לממן את הדקירה, התניתי. -פאק,
אמרה
המכוערת, זה סרט דל תקציב, צריך לדבר עם ההפקה.
-שלמל'ה, פניתי אליו, תלך זקוף בושה ללכת איתך.
-אתה יודע מה, בוא נפרד
-קח עשיריה, תעלה לתחנה המרכזית לבד
       כי כשחזרתי לביתי ואכלתי את שנשאר בקופסת הפלסטיק,
חשבתי על
 שלמל'ה שגם איתו, באמת ובעצם, הזדנזנה המנוחה, גומלת חסידים,
לפני שמתה.

ד.

דרך הפקסימיליה
אל: אלכס ואהבה
מאת: ארכיב, אשדוד
1. מר צבי אפשטיין מתל אביב מעונין במספרי הטלפונים הישנים.
2. הנ"ל מעונין להחליף אותם ב 'פנקס ריקודים', משנת 1920.
הפנקס נמצא ברשותו, והיה שייך לצביה אפשטיין,ילידת 1903.

ה.

-הלו, אלכס. התקשרתי לכולן. טובה אומרת שתפגש איתי מתי שרק
ארצה, אבל אמרה שהתחלת איתה שוב באלנבי, ושוב באותו משפט:
"תגידי, כמה זמן אני מחכה לך?", אתה לא זוכר את כל הבנות שאתה
תוקף? ולמה תמיד באותו משפט?
-זה רק מקרה, יש לי גם משפטים אחרים. זה תלוי בנסיבות, רק אם
אין לי משהו אחר להגיד.
-מה למשל?
-תמשיך, מה עם שאר הבנות
-צביה מהרצליה, כבר תפוסה,נשואה. איפה הכרת את יעל מנתניה?
-תעבור הלאה
-נויה מבני ברק זו מכה, רצתה לדעת מה שלום אמא שלך. מאיפה שאני
אדע מה שלום אמא שלך?, ואחר כך רצתה שאני אבוא עם המכונית שלי
לקחת אותה, הסכמתי, אבל תגיד, זה לא פחד להכנס לבני ברק באוטו
בשבת?
הדוגמנית קוראים לה ליבי, והיא אמרה שאני לא צריך להעמיד פנים,
כי אין לאף סוכנות דוגמנות בארץ את הטלפון שלה, היא עובדת רק
עם חו"ל. חקרה אותי מאיפה קבלתי את מספר הטלפון שלה, מה הייתי
צריך להגיד  לה?
-להזמין אותה לארוחת ערב
-אין לי כסף
-היית לוקח אותה לבית התמחוי 'לשובע' ברחוב סלמה, ואחר כך שואל
אותה אם בא לה תיאטרון בלונדון, לוקח קו 26 ל'לונדון
מיניסטור', ומתפלח איתה  ל'צוותא'  בהפסקה של ההצגה. אחר כך
לוקח אותה לטיול בפארק הירקון, ומביא לה משקה מברז בחצר.
-אתה רוצה לעזור לי או לצחוק עלי?
-גם וגם. תגיד, אם מישהי שואלת אותך במה אתה עוסק, מה אתה עונה
לה?
-שאני מובטל היי טק
-תשמע אייל, עכשיו אני אנסה באמת לעזור לך, האמת לא תמיד משחקת
לטובתנו.
-מה אתה אומר כששואלים אותך?
-שיווק
-מדלת לדלת.
-על זה הן לא שואלות
-ומה אתה משווק?
-פטנטים
-מגב הפלא, קולב מתקפל
-לא עולה בראש שלהן לשאול.
-תגיד, מה פתאום אתה רוצה לעזור לי?, מה האינטרס שלך?
-אנחנו חברים מילדות, אני ואתה כמו אחים
-כשהיינו ילדים היית מאד חשדן, פעם למשל השארת תיק אוכל
בטיולית, כשחזרת שאלת אם נגעו לך בתיק.
-בני אדם משתנים
-אני לא מאמין לך, אתה אינטרסנט. מה אתה רוצה?, טרמפים אצלי
באוטו? אל תתקשר אלי יותר.

ו.

מנוחה, היום למשל באה מולי מישהי נושאת פרחים, פתחתי איתה ב:
"תודה רבה, באמת לא היית צריכה". אחר כך במעבר חציה, בקשתי
ממישהי שתתן לי יד כי אני מפחד לעבור את הכביש. אני זוכר
כשהייתי נהג בוס בצבא, פתחתי את החלון, סימנתי לנהגת שלידי
להוריד חלון גם כן, ואמרתי לה: "לא חבל שאנחנו נוסעים בשתי
מכוניות". אבל עכשיו, כשעברתי במעבר חציה בדרך אלייך, באה מולי
דתיה אחת, עצרתי ואמרתי לה: "לא חבר שאנחנו הולכים בשתי דרכים
מנוגדות?". אבל היא אפילו לא העיפה בי מבט, וזה עוד טוב. כי
כשהלכתי ביום העצמאות ברחוב שומם, ושאלתי מישהי אם היא רוצה
לבוא אלי להנפת דגל, צעקה: "לך לעזאזל". לא התאפקתי, וקראתי
אחריה: "כמה עולה מציצה?". אבל למדתי לקח וביום כפור, כשפניתי
לבנות: "רוצה לבוא אלי לתקיעת שופר?", דאגתי שזה יקרה בטיילת.
כנ"ל בסוכות-הזמנתי לנטילת לולב, בחנוכה- לאכילת לטקס, בשמחת
תורה- להקפות, ראש השנה- גפילטע פיש,  את רואה?, למדתי את כל
המנהגים של החגים. מאז נפטרת, התחזקתי בדת.

ז.

-הלו, מדבר אלכס ואהבה. אני מדבר עם צבי אפשטיין?
-אתה מדבר עם הבן שלו, צבי נפטר בשבוע שעבר, יום אחרי פטירת
אמא שלו, אשתי.

ח.

נסעתי ליפו, מישהי שקראה ספר בחוף פרישמן לפני שבוע. את השם
שלה, רשמתי ישירות בסוף היומן. בטח שם בדוי, ערביה שקוראים לה
צביה. מהרגע הראשון היה השם שלה מוכר לי, ולא ידעתי מאיפה. אבל
הבאתי אותה, ישר אלי הביתה. אמרתי לה: "רוצה לבוא אלי לקפה?,
אבל בתנאי שבלי סקס". התחרמנו עם בגדים, כשבאתי להוריד לשלוח
לה יד מתחת לרוכסן, אמרה: "מחזור". מה שעלה לי בראש שיש פה עוד
מספר טלפון לחרוט. אבל התקשרתי, והיא אמרה: "מוצאי שבת הבית
פנוי, ההורים שלי אינם". הלך לי בטרמפ ראשון מהרמזור של
שיינקין-אלנבי עד העליה פינת דרך אילת, ומשם המשכתי ברגל. איך
שהגעתי, אמרה: "אתה צריך לחתום את השם שלך בפנקס האורחים שלי".
הכל טוב ויפה, שותים קפה, מדברים, מתחרמנים. כשאני בא עכשיו
לשלוח יד למנוש, מתחילה לבכות: "סבתא שלי מתה בשבוע שעבר, סבתא
שלי מתה בשבוע שעבר". ראיתי שאין מצב, עזבתי.

ט.

הלילה אני נוסע למסיבה בt.l.v., איפה עברו הזמנים שהיינו
הולכים למסיבות פרטיות בבתים. פעם לא היו שואלים אותך מה שם
המשפחה שלך, היום הכל נהיה יותר מנוכר. כל הקודקודים שהכרתי
והיו מביאים לי טלפונים של מסיבות, כבר נשואים או גרושים.
-הלו, אלכס, זה אייל, אני אבין אם אתה לא רוצה לדבר איתי. אבל
עברה עלי תקופה קשה במיוחד, נתקתי קשר עם כל מיני אנשים
קרובים. אתה עושה משהו הערב?
-מה עם נועה ושירה?
-אני עוד אתקשר אליהן, אבל יש לי קודם לפגוש את נויה
-צפצף לי מלמטה עוד שעה
-כמה עולה כניסה?
-מאה ועשרים שקלים, נראה אולי נארגן לך הנחה.
-אתה לא יכול לסדר לי חינם?
-אנ'לא נכנס סתם פרילי, אנ'מדביק בשבילהם מודעות. אנ'אארגן לך
במאה

       שלומי הופיע בדלת
-אתה יוצא?, אני יכול להכנס?, אני כל כך מדוכא. גליה לא חייכה
אלי היום
-אבל היא הפסיכולוגית שלך, אתה רוצה לצאת עם מישהי שהיא תחליף
אם?, מה אתה?, אדיפוס?
-יש לך משהו לאכול?, הגענו למסקנה שכל הבנות שיצאתי איתן ולא
היתה אהבה...
-בגיל חמישים מאוחר מדי להגיע למסקנות.
-אני כל הזמן מדבר איתן פילוסופיה קיומית
-אתה צריך לשלוח ידיים. ואם אין לך אומץ, להחמיא להן על הטבעת,
להחזיק להן את האצבעות.
-אה, אתה מעשי
-למה גליה לא נותנת לך עצות?
-אנחנו מדברים...
-...ומדברים, ומדברים
-אתה יכול לחמם לי את זה קצת?
-אני לא יכול לעזור לך, אתה מקרה קשה מדי.

י.

-איפה אתה?
-תקוע עם האוטו בבני ברק. נויה, נסעתי לקחת אותה איתנו
לT.L.V., וחסמו לי את הדרך איזה מאה דתיים צועקים: "שבעס".
-בשביל מה נסעת אליה, זה כמו לבוא עם קיגל ל' טיש'..
-אתה חייב  לבוא  לחלץ אותי מכאן, אתה מכיר את השפה שלהם, את
המנהגים שלהם, גדלת כאן
-תגיד להם: "'פקוח נפש  דוחה שבת', באתי לקחת אשה יולדת"
-נויה לא נראית כמו יולדת
-תגיד להם שאתה גוי של שבת
-יש לי סטיקר של נחמן מאומן באוטו
-יש לך רק סכוי אחד. פניתי אל שלומי:
תמצא לי את הגימטריא של:
שגית 3425354, גלית 9707498, פזית 7609368, רווית 9076542,
חגית 8490399, וכרמית 5840987.
שלומי נטל את הקולמוס בידו, חישב חישובים, עד שלבסוף פלט:
בגמטריא קטנה, זה עולה ל:"... בני בליעל לא ידעו את יהוה". הוא
צריך לשים יד על המצח ולהגיד את הפסוק שבע פעמים.

יא.

שלומי עבר את הסלקציה ב T.L.V., אבל חסרו לו עשרה שקלים כדי
להכנס. מה שהוא לא ידע, שהגימטריא הקטנה של "מזיין כמו רמך",
שעולה לעשר, לא יכלה לעזור לו; הפסוק הזה לא מופיע בתנ"ך.
בפנים המועדון ראיתי את עלית, היא התנשקה איתי בלחי. רציתי
לשאול אותה למה נתנה מספר שגוי, אבל לא היה מספיק סאונד בשביל
לדבר.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
למה, אבל למה אף
פעם לא מאשרים
לי את הסלוגן?
או שאני לא רואה
אותו?

הפודלית מחפשת
תשובה


תרומה לבמה




בבמה מאז 20/4/04 14:28
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יצחק-צחי מלמד

© 1998-2022 זכויות שמורות לבמה חדשה