ורד גל / כשאני איתך |
אני שם
כשאתה שחור
אני לבן
כשאתה רעב
אני שבעה
כשאתה אוהב
אני שונאת
כשאתה מחבק
אני בורחת
כשאתה מתקרב
אני מתרחקת
כשאתה מדבר
אני שותקת
כשאתה עומד
אני הולכת.
אנחנו הפך אחד של השני
אולי הכל זה רק מתח מיני?
זו מין תחושה מוזרה
ואולי זו רק אהבה קצרה?
אבל כשאני איתך ,הכל נשכח
קורה כאן איזה שהוא מהפך.
ההפך מתהפך והופך לדומה
למרות שזה נראה כ"כ שונה.
כשאתה מנשק אני רועדת
אולי בעצם לא יכול להיות יותר טוב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|