מרגע הלידה אנרכיסט יקר המכונה קשרה אותך באפסרה.
אז מה? באו לך המים עד נפש,
ואת? יושבת משרדים נמוכת קומה? הרי שם בפנים את יולדת פרוזה
גדולה
אז מה, אתה מגלה אנטאגוניזם חריף, סטודנט מלומד להיסטוריה של
המזרח התיכון?
ומה איתך פמיניסטית לוחמנית, מתוחכמת וחוקרת ארצות במחלקה
ראשונה?
אז מה, מאסת בבגדי השרד נהג יקר?
ואת את, שופטת חמורת סבר, איך מתקדמת אנליזת התיק?
אך כשמגיע לסיומה האשמורת, נהג יקר...
מי עוד צריך את אותם בגדי השרד, מותק?
תצליף בי.
ומי ידע על אותן הביריות על רגלייך המגולחות, סוטה קטן,
מתחת לכיסויך הרשמיים?
אז מה אנארכיסט יקר? בבוקר אתה זועק נגד השיטה
ומי ידע שבאותו הערב התגנבתה לגן וכה רצית ילדה קטנה--
פרס קטן, בת 8, תגמולון כגד ניפוץ זגוגית של המקדונלס אל מול
המצלמה.
אז מה סטודנט נאור, כיף להשתמש במילים גבוהות? מעלה בקצב
לוגריטמי את הסיכוי לשיגול מזדמן, אה?
ומה איתך, חוקרת מדינות, שם על האסדה באמזונס הרחוקה, מתחשק
ללטף את שדייך ולצעוק לאל:" תודה!!!" ?
והינך, דיינית כסופת שיער, מי ידע מה את עושה תחת הגלימה
מי ידע מה עושות זוג יידיך המלוכלך תחת האצטלה?
מי ידע, מר פרקליט על הצורה החביבה לגזיזה תחת קליפת התחרה?
אהה, בוררים יקרים, כל כך טוב לכוון את האצבע הצרדה לעולם
הבורא,
תחת שמיכת הסיקרה. |