|
עירומך שרוע מולי
ממתין בנשימה מתעמקת
בולע אותך מבטי
כל חלק בך סורקת
אז מושיטה אצבעות
ונוגעת לא נוגעת
מרפרפת מעל רקות
שערך מעט פורעת
מגעי בך גולש
מלטף מעל לחיים
ושולח אותות של אש
אל רכות חיוכן של שפתיים
כמו נגיעות פרפר
ממשיכה סיורי אל חזך
ובאומץ שלא נגמר
צונחת אל לב אגנך
כריות אצבעותי חשות
את עורך נימתח למולן
ואנקות תאווה חלשות
מחדדות ומעיזות מגען
עוטפת זכרות פועמת
הנועצת בי עין גאווה
וידי הרכה טועמת
להטו של נס תאווה
עטרתך אלי שולחת
אותות של עונג נחשק
שפתיי למולך פותחת
טעמך בהן כה ימתק
ריחך ממלא נישמתי
אפי נקבר בשערך
גאוותך ממלאה את גרוני
הסוגר שריריו למולך
יונקת לשד מעמקיך
עסיסך פורץ לתוכי
ואוקטבות שירת אנקותייך
חותמות שיאי אהבתי
|
|
|
אני רוצה למסור
ד"ש לגיל ירדני
שיושבת פה לידי
(סתם, היא לא,
אבל ככה תמיד
אומרים ברדיו)
זאת שאהבה את
התל-אביבי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.