כשאני רוצה להיות עם עצמי
אני מתחיל לחפש ת'מפתחות
מסלק את הכביסה מהמיטה
ומוצא את הסיגריות של אתמול
אני לוקח את התיק הישן
התיק שקנית לי בטייוואן
מטפס באיטיות על המושב הלח
ובחבטה, יורד ת'מדרכה
כשאני רוצה להיות עם עצמי
אני מגלה, שאין עם מי לדבר
אני בוכה לעצמי כל הזמן
מתבאס, שאנ'לא כאן בשבילי
כשאני רוצה להיות עם עצמי
האופנוע לא עוצר לדקה
נוסע שעות, בדרכים חשוכות
ומשאיר אותי לגמרי מאחור
עכשיו כשאני לא עם עצמי
אני כותב אלייך שורות
משעין את הבלוק על הכידון
וחושב עלייך כל דקה
ארבעים ושתיים שעות
עברו מאז נפרדתי בשבילי
אבל אפילו כשעזבתי אותך למעני
אין לי, גם לא רגע, לעצמי
ועכשיו זה לגמרי לא ברור לי
לא נהיר לי, לא בכלל
למה כשאת
כל-כך רחוקה את
את כל-כך איתי |
