"מעולם לא חשבתי שאני אוכל לבלוע חצץ ובאותה הזדמנות להחזיק
מעדר", אמרתי לידידי מעולם. הוא תיקן אות משפטי ואמר "מעולם,
לא חשבתי שאני אוכל: לבלוע חצץ ולהחזיק מעדר". אמרתי לו תודה
וקפצתי מהחלון. למזלי היו למטה שני אגוזים, אתם בוודאי שואלים
את עצמכם למה אני הייתי זקוק לאגוזים, אז סילחו לי, שכחתי
להגיד שנפלתי לבור חשוך ושהיתי שם למשך שנה וחצי (ואגב, תפסיקו
לדבר אל עצמיכם).

כעבור שעה ו-46 שנים, הגיע דחפור חשמלי וקפץ מהחלון. הייתי
המום. לא האמנתי שאני אהיה מתחת לדחפור. זה היה חלומי הגדול
בעשרים השנים האחרונות. נמאס לי להיות בבור ועליתי מהסולם
למעלה. "מי רוצה לקנות לי טרנזיסטור חשמלי?!" צווחתי בכל
גרוני. לפחות 23 אנשים הסתכלו עלי באותה עת שצווחתי במרכז
המרכזי, בשעה 2 בלילה. מה כבר ביקשתי? סך הכול טרנזיסטור
חשמלי. בגלל זה לבעוט אותי החוצה מהבניין? לא משנה. טיילתי
בחוץ. היה זה יום סגרירי וערפילי. השמיים הצהיבו והיו מלאי
עננים זהובים. הבחנתי בהומלס מטייל בחורשה האפלה שליד המרכז
המסחרי. "איך הגעתי לפה?" שאלתי את עצמי. "מה אני עושה בחורשה
האפלה הזו בשעה כה מאוחרת בליל?" לשאלה זו לא הייתה לי תשובה
לענות לעצמי. הרגשתי כאילו רגלי נושאות אותי אל תוך מקום כלשהו
בחורשה. כנראה שההומלס הבחין בי. זה מסביר את העובדה שהוא זרק
עלי חפצים שבירים. שאלתי אותו מה הוא עושה ולמה הוא זורק עלי
חפצים. הוא סיפר לי (ברומנית, כמובן) שהוא מוכר טרנזיסטורים
שאיבד את עבודתו. לא הבנתי מילה ממה שהוא אמר ולכן שלפתי מכיסי
את המילון רומני - עברי שהיה ברשותי. שאלתי אותו אם עוד נשארו
לו כמה טרנזיסטורים. הוא ענה לי שכן אך אין עליהם מדבקה של
טוויטי. לא הבנתי למה אני צריך מדבקה של טווטי על הטרנזיסטור.
כנראה שלא הסתכלתי במילה הנכונה במילון שלי.

שאלתי אותו מה הוא רוצה ממני ובעטתי בו בחוזקה, בשלב זה הוא לא
רצה למכר לי טרנזיסטור, לא הבנתי למה.