השקט מפחיד אותי
בפעם הראשונה,
ההגיון מקניט אותי
על היותי חלשה
כאב מסתתר מאחורי חיוכים,
נאחזת בך
לבד, בלי מילים.


קל לי לברוח ממקומות עמוסים
בתכונות אדם
אבל בתוך עצמי, נפשי וגופי
המלחמות אינן פוסקות לעולם,
הדמעות שלי לא ניחמו את הפחד
והאכזבה לא הרפתה אחרי יום,
דוחה את המציאות ואת מכשוליי
מחפשת עוד רגע לחלום.


אולי חיבוק אחד יציל אותי
מתחושת בדידות
אולי מגע אחד יגרום לי
לרכך את העצבות
ואתה רחוק ממני
רחוק כל כך,
נפרדת בשתיקה
רק אל תשכח


אל תשכח