ואני הייתי נחה
בין פניני פלסטיק אדומות
לקוביות מזל של מהמרים
והייתי שוכבת שמיים בתוך שמיים
והגוף שלך היה דוקר
כמו סרפדים מתוקים והייתי חולמת -
אלבטרוס ענק בשמי ערב מזהיבים.
כלב שעיניו רכות חוצה את הרחוב.
ולא מפני שהעור שלך הלך ונמוג בכפות ידי כמו סוכר
לפני שנגעה בו כפית הקפה
הייתי שותקת
| 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.