נטעלי ארואסטי / הצמרור |
כזה מוזר
לא מוכר,
הוא מכאיב לי,
הוא פוגע בי
הוא...
הוא... אני...
אבל...
אבל... אני לא מבינה למה
למה אני עושה זאת לעצמי?
למה?
עכשיו בכל גופי מן צמרור קטן עובר
וקר לי
אבל בחוץ יש שמש,
שמש חזקה
באמצע החורף
אבל היא חמה,
אבל אני בתוך החדר
האפל שלי.
עוד צמרור של קור עבר,
למה עכשיו אני פגועה?
אוף אני לא יודעת אפילו למה
ועובר עוד צמרור
ועוד אחד
ואני ממשיך לכתוב
ואת כל הרגשות הכואבים כבר הוצאתי
אבל הצמרור נשאר
ועדיין קר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|