|
רואה מן עצם
כזה מוזר
לא מוכר,
הוא מכאיב לי,
הוא פוגע בי
הוא...
הוא... אני...
אבל...
אבל... אני לא מבינה למה
למה אני עושה זאת לעצמי?
למה?
עכשיו בכל גופי מן צמרור קטן עובר
וקר לי
אבל בחוץ יש שמש,
שמש חזקה
באמצע החורף
אבל היא חמה,
אבל אני בתוך החדר
האפל שלי.
עוד צמרור של קור עבר,
למה עכשיו אני פגועה?
אוף אני לא יודעת אפילו למה
ועובר עוד צמרור
ועוד אחד
ואני ממשיך לכתוב
ואת כל הרגשות הכואבים כבר הוצאתי
אבל הצמרור נשאר
ועדיין קר. |
|
|
חלק מהאנשים פה
חושבים שאני
מתלוצץ, הם
אומרים לי שזה
לא יפה לחתום
בשם כזה ושזה לא
לעניין, ולא
למדתי כלום
מהרצח, וזה על
גבול ההסתה, כל
מה שיש לי להגיד
בנושא הזה זה:
סרק סרק סרק
יגאל עמיר, מנסה
ברצינות אבל
מבין שזה לא
ילך, אז הוא רק
רוצה למסור ד"ש
למרגלית וקורא
לה לבוא לבקר
ולהביא תמונה
חדשה כי הקודמת
כבר ממש מוכתמת,
בדם, חרדל,
קוטג' וזרע
לשווא. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.