|
עם בוא הבוקר
נולד מחדש
וכמבשר
יום יפה
מושך את היום
עד ערבו
כמשוך
אישה צעיפה
כי יחם לה
כמשוך
האיכר תלמים
עד יחשיך
ויאיר
וימשיך
עד ידום.
הידיים שלה נחושות
לובן החלוק
לובן כריכות
התיק הרפואי שלי
כבד
ידיה
עדינות
היא פותחת אותו
כמו שפותחים גוף
אני מבחין בכובד לבה
אבל היא רק משתהה
בלי לומר מילה
מחטאת ודוקרת
מתנצלת
מחייכת
שואלת לשלומי
הולכת
עם המראות
והתקוות
אל תיק אחר
וכשהיא פותחת
מחסיר לבה פעמה אחת
אבל היא רק משתהה
שוהה
אצל החולה הבא
עושה
כבתוך שלה
בעולם
שהוא רק שלה
שאם לא כן
לבה היה כבד
ללא רחם.
אני אומר לך דברים יפים
כמו שאני רואם
יפים,
אבל לבך נלחם
בעניינים אחרים
שיודעות רק נשים
אינך מבחינה ביפי דברי
ורק אחרי כמה ימים את אומרת,
רציתי לומר לך משהו
בעניין דבריך היפים.
קולו של ליאונרד
כמו כהן
בבית תפילה
ציפורים אומרות לי
דברים נפלאים
המוסיקה
במקום דיבורים
אומרת. |
|
|
הוא התחיל לצעוק
עלי שאני כמו
משפט מורכב, עם
נושאים סתמיים
ופסוקיות תכלית
שתמיד מתבלבלות
לו עם פסוקיות
סיבה, ושנמאס לו
שאני מורידה לו
נקודות על ניתוח
לא נכון.
אחרי שהתאמצתי
נורא לא לבכות
הוא אמר לי:
"רואה? זה תיאור
תוצאה" וטרק את
הדלת.
מתוך: "נשיקה
צרפתית" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.