אני מסתכלת לאחור,
אל עבר העבר,
רואה שם ילדות,
וקוקיות וצמות,
וצעצועים ומשחקים,
ופנים חמודות,
ושלום כיתה א',
ולהתראות לגן,
ועוד כל מיני דברים,
שהיו ממזמן...
מסתכלת על ההווה,
על הספרים, המחברות,
על הבית ספר המוזר,
על הידידים ועל החברות,
על המורים, המורות,
ההורים,
הצרות...
על כל מה שקרה,
על כל מה שקורה,
מסתכלת ומתבוננת.
אני מסתכלת קדימה,
אל העתיד,
על מה שיקרה,
אני רואה שם צללים,
וגם צלליות,
וכולם, ככולן
בכלל לא ברורות.
אני רואה צבא,
רואה בגרויות,
לימודים לתואר.
ואותך -
אותך שהיית בעבר,
שנמצא בהווה,
וכולי תקווה -
שתהיה בעתיד.
בתור בעל,
אהוב, שאהיה אהובה.
עליך, על הילדים שיהיו לנו.
וחוזר חלילה.