רוית אסייס / נזכרת |
חושבת על כל מה שאיבדתי
ונזכרת בכל מה שאהבתי
וקשה לי ללכת.
שביל של דם מובי לאליי
כי ליבי פצוע מכל תקוותי
וקשה לי ללכת.
אני לא רוצה לעזוב
אני תוהה על כל מה שעשה לי טוב
עבדתי קשה והשגתי הרבה
אבל עכשיו זה כבר לא משנה
וקשה לי ללכת.
הייתה בי אמונה עכשיו אני נזכרת
היה בי בטחון, הכל הייתי נותנת
ועכשיו לא נשאר דבר הכל נגמר
כולם לקחו ממני חלק קטן
עד שלא נותר
אני זוכרת, עכשיו אני נזכרת
את זה הם לא ייקחו לעולם
כי אי אפשר לקחת זכרונות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|