|
ראשך מוסב קלות לאחור
כאילו אין מאחוריך קיר
יושבת על רקע בטון
מחבקת רגליים שלובות לפנים
תאורת הרחוב ורוח שלווה
מלטפות את עצמות לחייך
צווארך נמתח לפני
שערך נופל ומונח על כתפייך
עיניים עצומות
רק ריסי פחם ארוכים
יוצרים שבירות אור דקות
פעם רקדת עם רדת הערב
על רקע שקיעות מדממות
יום מרוכז בך משהו אחר
דוממת, בפינת החדר
אפילו הפחם אינו יכול לפורר אותך מעצמך
רק שפתייך -
כמו שני זוחלים נלפתים
צבועות בדם. |
|
|
אני, אני פה רק
בשביל הסלוגנים.
אין לי סבלנות
לכל הסיפורים
האלה.
גולש עם פתיל
קצר |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.