[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







רותם כרמלי
/
כאב המלאכים

הקירות לבנים
אבל המוח מצופה שחור
השמיים כחולים
אבל העיניים רואות רק אפור

הצעקות לא נשמעות
את הבכי לא רואים
אבל הכאב לא נעלם
כאב המלאכים

המלאכים האלה הם אנחנו
האנשים הטובים
שרוצים לאהוב, להיות נחמדים
רוצים לאהוב ולהיות נאהבים.

השמחה והאושר זה רק תחפושת
הכאב הוא אמיתי ועדיין ממשיך
המלאכים עוד בוכים,
והבכי לא מפסיק.

סבל תמיד מוביל לאושר
ככה אותי מנסים לנחם
האושר נברא מכאב המלאכים
עליהם אף אחד לא מרחם.

המלאכים בוכים וימשיכו לבכות
והאנשים הרעים עוד ימשיכו לחיות.

ה' הגדול ששולט על הכל,
מדוע אינך בוכה ?
המלאכים הטובים שלך פה,
אבל אתה מתעלם, כאילו לא רואה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
זאופיל,
נקרופיל, פירומן
ומזוכיסט יושבים
ומשוחחים.
זאופיל: אם היה
פה חתול הייתי
מזיין לו את
הצורה
נקרופיל: ואז
אני הייתי הורג
אותו ומזיין
אותו...




שטותניקית הורסת
לכם את הבדיחה
בכך שהיא מגלה
שבסוף המזוכיסט
אומר מיאו


תרומה לבמה




בבמה מאז 28/7/01 19:33
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רותם כרמלי

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה