קרן פילו / היא שם שבינינו |
לבי שרוטט ועיניי הפגועות,
ידיך הנעות
בגופי עוברות ונוגעות.
עורי העמום
שוקע לנמנום.
דממה קלה, ביני לבינך
שתיקה ארוכה,
זולגת דמעה
ועיני בוכיה.
ובה אתה נזכר,
נשכב על הכר,
מלטף את שערי
נושק לצווארי,
ואלייך בשקיקה מביטה
ואת ראשי לצד מטה
וממשיכה הדממה
וממשיך גם השקט
ולבי דופק, פועם לו ברטט.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|