לילות, על אותה מחשבה.
לילות, על אותה אהבה.
וצער, עוד מהול בכאב.
עוד מהול באופוריה, בגופי השוכב.
הלילה, עוד עודנו שחור.
הירח לבן. והאמצע אפור.
ולבבות, אדומים הם מדם.
זועקים אל למעלה, מתוכו של אדם.
ומספיק עם הבכי, מספיק עם הצער.
גם הכאב עוד בורח, עם בואו של השחר.
מסטול, מכאב ודמעות. גם הלילה נגמר.
האופוריה הלכה, ורק אני עודני נשאר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.