היינו ונשארנו מספרים.
מאז ועד היום, למרות שניסינו לברוח, נשארנו מספרים.
ספרות שונות, שהן כל כך דומות ועם השנים משתנות,
אבל תמיד בסדר מדויק, אחד אחרי השני, אחד עם השני.
היום שבו התגבשנו ממספרים בודדים ליפרה אחת גדולה מעולם לא
זכור לי,
אבל  זה היה בוחן פתע שעמדתי בו ואני עומד בו עד היום.
אחרי כמה זמן, מספרה אחת גדולה חזרנו להיות ספרות בודדות.
זה היה כורח המציאות, לא ביקשנו את זה.
זוהי מציאות של מספרים.
אחד הפך להיות 69, עם עוד ספרה אחרת,
אחד מספר אישי בצבא שלקח את זה קשה מדי,
אחד חי על המספרים שהוא עושה כל שבוע,
אחד שהיה תמיד ספרה מנותקת מערוץ טלוויזיה, נהיה ספרה מנותקת
מספר הזוי,
אחד פתאום כבר לא עוקב אחרי מספר העמודים של השירים אותם הוא
כותב,
ואני? אני נשארתי אותו מספר שקשור לאותם מספרים, שיצאו להתחבר
עם ספרות אחרות,
אבל בתוך ליבם החד-ספרתי, יש תמיד מקום למספר הארוך שהרכבנו
פעם יחד.