מדרון תלול, אבנים מתגלגלות, זה כמו ההרים - עליות ומורדות.
ולו רק אם ייפול גרגר אבן אחד, מפולת תבוא אחריו.

מים גועשים נעים בגאות ושפל,
בצבעים של שחור ולבן.
אין אפור באמצע, יש רק חור, פצע,
ואני נופלת - לאן?

ופתאום - הס השקט, מקיף את גופי,
מרחף איתי אל מעל,
ואני בשמיים, רחוקה מהמים,
אין כאן דבר שישטוף אותי, למרות ובגלל.

29.3.04