נסיכת הסיוטים / מוכת ירח |
לא לקפוץ מצוק התהייה.
מתחננת רק לזיק של אור וטוהר,
לקבל ממך אולי מעט חמלה.
בצלילי חולות עכשיו אני חולמת,
עוצמת את עיניי העייפות
ולפעמים נדמה כמו אש לוהטת
אוחזת בי ואין עוד חרטות.
יקיצה חדה, קצרה, דומעת,
מתעוררת אל מראות זרים מכל
בתוכי הלהבה את נשמתי בולעת
ומכאן כבר לא נותר אלא ליפול.
מסתובבת ברחוב, מוכת ירח
מנותקת מעצמי וחשוכה
ורק הנר שבחלון זורח
ממתיק את דמעתי המלוחה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|