|
וזה מה נשאר בין לידה לזיקנה
אחרי הכל בלילות הקרים:
גוף ששכח לנצל פינה פרטית.
מעולם לא היה מקום חשאי
בו יכולנו לפלרטט
בנגיעת אצבע עצלה
בשד חשוף, בזין מתיימר
כאילו זה שיא התענוג.
אז הצבנו תפאורה,
אופרטה בוורוד עם אותיות קטנות
התייפחנו זה בחיקה של זו
שתינו כמה כוסיות רמי מרטה
כל אחד מהמקום שלו
וכל זה, כל החרא הזה
בשביל להתגעגע
למשהו כל כך טפשי
כמו החיים. |
|
|
אין עליי!
אין עליי!
נו, עכשיו כבר
יש. הלו חבר'ה,
אחד אחד אמרתי!
אפרוח ורוד
בגן החשמל,
שישו ושמחו,
הוא כבר לא
מובטל. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.