יש אדם אחד,
את שמו אני לא יודעת...
הוא מוזר כזה אבל טוב...
אני אוהבת אותו...
כי הוא תמיד משמח וגורם לי לצחוק...
אני רואה אותו הרבה,
ובכל פעם אומרת שלום ולהתראות...
ויושבת ומדברת איתו שעות על גבי שעות...
אבל את שמו אני לא יודעת,
גם לא את הטלפון...
אבל את שלי הוא יודע...
ואני מחכה כל יום שרק יתקשר...
אבל זה לא קורה, ואני לא יודעת למה...
זה מצב ממש אבסורד...
לחכות לטלפון מאדם שאת שמו אני לא יודעת...
אבל הוא נותן לי ביטחון, האיש הזה...
מראה לי אהבה...
הוא נותן לי תחושה כזאת טובה,
ומחזיר לי כשצריך את התקווה...
האמת שאם זה טוב או רע... אני לא יודעת...
אבל עד שהוא יתקשר...
אני אמשיך לחכות בצפייה...
ואחשוב שאולי יש משהו באיש הזה,
ששווה את הזמן והכוח שלי...
ואולי גם את המחשבה...
שיום יגיע ואת שמו אני אדע...
ואז אוכל גם להראות לו... את גודלה של האהבה...