להאמין או לא להאמין?
לפעמים הספק הגדול ביותר שלך הופך להיות הדבר הכי נפלא בחייך,
ולפעמים הדבר הבטוח בחייך נטח עליך בחוזקה ומתנפץ לך בפרצוף.
מי שלומד להאמין מגלה לאט לאט שאולי דברים אינם כמו שאנו
רוצים.
מי שנשאר בספקות חיי את הרוגע וחוסר הדאגות.
אני מזמן הבנתי... אהבה ממבט ראשון, היא פוגעת, הרסנית, חסרת
מעצורים ונפלאה כאחד, בכל הטוב הנפלא מסתתר לו הרוע המושלם.
לא קל לחיות כשיש אהוב רחוק שאינו מעוניין בך, לא קל לחיות
שאין אהוב בכלל, יום אחרי יום שעה אחרי שעה התחבטות בשאלה
המעיקה... ופתאום.

אתה פוגש מישהי, היא מחייכת, אתה מחייך, שולחת מבט מרומז שאומר
הכל, ואתה מחליט לא להגיב ולהישאר אדיש, היא לא יודעת... לגשת?
לא לגשת? אתה לא יודע... להחזיר מבט מבוייש? להחדיר מבט עמוק
אל עינייה? אולי היא בכלל לא רוצה?
היא מחליטה לגשת, היד שלה קפואה לגמרי הפנים מזיעות מרוב חום
והתרגשות, הלב שלה פועם, מילה ועוד מילה, הופכות לשיחה הופכות
למגע הופכות לאהבה הופכות לקנאה ויצרים, אתם נפרדים.