(שיר שנכתב לפני שנה כשהתחלתי לנגן על הגיטרה...)

אני גדלתי בפנימייה
שם אני הכרתי
את ההרגשה
לחיות בלי אמא ואבא

הייתי בן 4
כשלשם הגעתי
ילד קטן בלי אהבה
בודד נשארתי
עם אחות קטנה
בפנימייה

חלפו להם השנים
לשם נקשרתי
אנשים באים- אנשים הולכים
אלה החיים- הבנתי

קבוצה בת 10 נערים
במשך 14 שנים
זה כמו טיול שנתי
טיול שזוכרים
ותמיד מתגעגעים
לפנימייה

אני גדלתי בפנימייה
שם אני הבנתי
שבחיים יש רגעים קשים
ורגעים יותר יפים

אתה נקשר שם לאנשים
שקצת אחרי זה שוכחים אותך
ילדים כל כך פגיעים
עם רבע משפחה
שכל עולמם
זה רק הפנימייה

מה שנשאר לי מהפנימייה
אלו המון זכרונות
של רגעים ואנשים
חלקם טובים- חלקם פחות

אני גדלתי בפנימייה
בלי הורים אמיתיים
לפעמים אני חושב
שאולי כך עדיף
אקח איתי אל מותי
את הפנימייה