תוף מרים / אור חיי |
בפינה יש כיסא מואר, עליו את יושבת
אני עומד בפינה הנגדית, מתבונן בך,
את עסוקה בשלך, לא מסתכלת
את נמצאת לי בראש,
תופסת מקום,
מפריעה לי לריכוז
היום-יומי
אני רוצה חיבוק,
אך אני לא מסוגל
להתנהג כרגיל
כשאני לידך
אני שואל את עצמי למה,
למה זה ככה?
אותך אני אוהב
כבר כמה חודשים
הגיע הזמן לעצום את העיניים,
העיניים שראו אותך וגרמו לי לניצוץ
הגיע הזמן לכבות את האור,
האור שמאיר אותך בתוך ראשי -
אור חיי
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|