בעוד אני מקרצפת את הגוף שלי עם סבון דאב עם מינרלים, אם אתם
רוצים להתפס לדקויות,
המים החמים זורמים עליי, הסבון נכנס לי לעיניים וכוסאמק זה
שורף, פתאום באמצע כל ההמולה שנקראת מקלחת תופסת את העין שלי
בועת סבון קטנה שיושבת לה על הספוג הורוד.
הרמתי את הבועה באצבע שברירה, שמתי אותה על קצה האצבע, הבעתי
משאלה והפרחתי אותה לאוויר המקלחת [?!]
תנחשו איפה היא פגעה?
בחיוך הגדול והמטופש שנמתח לי על השפתיים.
והבנתי.
חיוך הוא כמו בועת סבון, הוא יכול להתנפץ ברגע אחד של סקרנות.