(נכתב בהשראת גלי, אהובתי :))

יום ראשון שוב התחיל, זה בוקר נעים, נפגשו הם ביחד,
מתחת גשרים.

הוא אמר לה שלום,
והיא רק חייכה,

הוא שאל לשלומה,
היא ענתה בתודה,

הוא ליטף שערה,
היא נתנה לו סטירה,

הוא אמר: "זה כואב",
היא ענתה: "נו אז מה?",

הוא שאל: "מה קרה?",
והיא לא ענתה,

הוא לקח זאת אישית,
והיא אדישה,

כך הלכה לה פגישה ראשונה וקצרה.
וכעבור שבועיים, נתראו הם שנית בקיבוץ חנניה שלצד מרכולית,

הוא אמר לה שלום,
והיא כעסה,

הוא שאל לשלומה,
והיא לא ענתה.

הוא ליטף שערה והחביא לחיו,
היא הושיטה ידה ופנתה הצידה,

הוא שאל: "מה קרה?",
היא ענתה: "שום דבר".

וכך הם פנו כל אחד למדבר.

כעבור שעתיים נפגשו בשלישית,
הפעם דיברה היא בראשית:

היא אמרה לו שלום,
והוא רק חייך,

היא אמרה לו סליחה,
והוא לא ענה,

היא חזרה בשנית,
ואז הוא אמר,

הוא אמר איזה יופי,
ושזה כבר נגמר.


הוא ביקש: "בואי נצא",
היא ענתה: "בשמחה".

ואז הם הלכו לסרט בדיחה.

הוא צחק בקול רם,
והיא רק חייכה.

ונגמר לו הסרט שהיה אז בדיחה.

נפרדו בשלום,
ובלי בעיות.

הוא אמר: "נתראה",
היא ענתה: "עוד נראה".

כך עברו להם פגישות די קצרות,
מוזרות כבר ציינתי?
נו מה לעשות...