פַּעַם קָרָאתִי
שִׁיר שֶׁל מְשׁוֹרֵר שֶׁכְּבָר מֵת
שֶׁאָמַר מַשֶּׁהוּ מוּזָר
עַל הַחַיִּים שֶׁיֵּשׁ לָשִׁיר
לְאַחַר הַמָּוֶת.
הַשִּׁיר הַזֶּה חַי יוֹתֵר מִמֶּנִּי:
הוּא צוֹעֵק
הוּא בּוֹעֵט
לִפְעָמִים מְנַשֵּׁק
יוֹצֵא כִּמְעַט כָּל עֶרֶב עִם אִשָּׁה אַחֶרֶת
מְנַהֵל דִּיאָלוֹגִים
עִם מִישֶׁהוּ שֶׁלּוֹקֵחַ אוֹתוֹ לְבֵית-קָפֶה
רַק תְּנוּ לוֹ לְדַבֵּר.
לִפְעָמִים אֲנִי מְנַהֵל אִתּוֹ ש-ִיחוֹת
בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה
הוּא מְגַלֶּה לִי פְּרָטִים נִסְתָּרִים
עַל חַיָּיו הַסּוֹדִיִּים.
דן ספרי. ©