בנטייתך לפרוס רגשות על השולחן
עם חלוקה לצבעים -
שחור ולבן
אתה נוגע ומכאיב לכל הפינות אצלך שם בפנים
וכאשר
אתה שותק
והריסים שלך שותקים, שחורים,
הפינות לא מתקשתות ומתקמרות
אתה קמל ומתקמט אל תוך עצמך.

אתה שותק, ומותח קווים מכוכב לכוכב
מצאת גלקסיה חדשה
וקראת לה בשמי
דמעה
כה שלווה, זורמת באיטיות מדגדגת
משקפת על הלחי החיוורת את כוכב הצפון.

חיפשתי בשקרים שלך ולא מצאתי זכר
לנשל נחש משומש
וכאשר
רצית לבקש משאלה ואחזת, נרגש, בידי
צחקתי בצחוק סמרטוטי ומטולא
ונפלט כל הארס מפי.