עכשיו היא בסך הכל זכרון
זכרון מתקתק
זכרון חרש
זכרון שאותי מטשטש
אין לי זכר לקולה
גם לא ליופיה
אין לי זכר למגע ידה
גם לא לריחה
הייתי רוצה לזכור את דמותה
הייתי רוצה תמונה,
משהו מוחשי שיהיה לצידי
שארצה לשחזר ארועים
שיהיו לי אמצעים
אני זוכר את הליכתה
ואת פיזור שערה,
כך שטלטל מכסה את מחצית פניה
אך הדבר אשר מזכיר לי את כל הרגשות
אלו אותן השיחות,
שיחות ללא מילים
שיחות ללא צלילים
לא אשכח את אותם הרגעים של הציפייה
את רגעי הדומייה
בזכרוני בולט גם הדכאון
לכן, אולי אי אפשר לזלזל באותו הזכרון. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.