הזמן עצר מלכת
בחוץ דממה
בפנים דממה

אני שוכב על המיטה
מרגיש את פעימות לבי
כפטיש שהולם בקיר
שלא מגיב
למכות...

מנסה להיראות חזק
לידך...
מנסה ומצליח
וזה רק מעמיס עליי כשאני
לבד...

את הולכת
אני נשבר
מנסה לכסות את פצעיי
מלקק אותם כדי להעלים
רגעית...

את תחזרי, ואיתך
השמש
אני אתחפש להוא
שאת מכירה

וכשתלכי,
אשבר...