קיבלתי את ההשראה לכתוב יומן מבת חן שחק ז"ל, אחרי שסיימתי
לקרוא את ספר השירים שלה. לא, בעצם כבר אפילו מהאמצע, החלטתי
לכתוב יומן. היא כתבה דברים מאוד יפים, מאוד מרגשים ונוגעים
ללב, למרות שלא הכרתי אותה, כבר התאהבתי בה. אבל אולי נזכרתי
מאוחר מידיי לקרוא את הספר שלה בכלל, כי אם אתם לא יודעים, אז
בת חן שחק ז"ל נהרגה בפיגוע הרצחני בדיזינגוף סנטר בשנת 1996,
כשהייתה בת 15, בכתה ט'. הקטע הוא שעברו יותר מ-8 שנים. אני
מכירה את אמא שלה, היא מורה, היא לימדה אותי בכתה ב' ו- ו'.

בת חן ז"ל כתבה שירים על השואה, על יצחק רבין ז"ל, היא כתבה
מכתבים למשפחה (לסבא, לסבתא נעמי, לסבתא שרה, לאבא, לאמא,
לאחיה עופרי ולאחתה), היא גם כתבה מכתב ללאה רבין ז"ל, אבל
לעומת זאת היא גם כתבה שירים שמחים, שירים מרגשים, על בית ספר
וגם כאלה אפילו מצחיקים.