ליה פוסעת קלות לעבר הגן, השעה היא 21:00. עוד רגע הוא יופיע,
יצוץ מאי שם ויציג את עצמו. בינתיים עד שהם אכן נפגשים היא שוב
שואלת את עצמה:  זה אכן דבר נכון לעשות? האם זה אכן בריא
להיפגש במקום שכזה עם גבר זר שהכרת באינטרנט ועוד בשעת ערב
שכזו.

מחשבותיה מופרעות עת עוצרת לידה מונית ומהחלון מציץ לו הבחור
שמיד מחליט שזאת היא: "נכון את ליה?" הוא שואל, והיא מבינה שזה
הוא.

לחיצת יד, נשיקה קלה בלחי. "נעים מאוד" - הם אומרים זה לזו,
ומתחילים ללכת יד ביד לתוך הגן, וזה לא סתם גן. זה הגן שמאחורי
רחבת בית המשפט ומוזיאון ת"א, גן גדול ורחב מידות שבלילה מהווה
מקום מפגש לאוהבים בפרטיות כמעט מלאה.

מתיישבים על הדשא, ומתחילים לדבר, מביטים בכוכבים, מזל שקיץ
ואין עננים. השמיים יפים מחייכים אליהם. כל הבריאה עוצרת
נשימתה למראה הג'נטלמן המקרב בעדינות את יקירתו אליו ומחבקה,
פשוט מצמידה אל ליבו.

היא מצידה לא חושבת פעמיים, היא מצמידה את שפתיה לשפתיו, והם
מתנשקים, זוהי נשיקתם הראשונה,הנשיקה שאותה הוא יזכור שנים
רבות אח"כ - אף שהיתה אחת מני רבות - היא הראשונה. היא יושבת
על ברכיו ורגליה לופתות אותו סביב לגופו, צינת הלילה גורמת לו
למעט רעד, הוא מביט לרגע בשעון שבסלולרי שלו, כדי לוודא שזה
מציאותי, היא רוצה בו, היא מנשקת אותו!

הם ממשיכים במעלליהם כשבינתיים הם מבינים שהמקום בו הם יושבים
הינו מואר מעט ושמהבנין הגבוה ממול ניתן להשקיף עליהם, הם
מחליטים לעבור מקום, והם בוחרים הפעם פינה נוחה יותר בתוך הגן
תחת לעץ רחב.

ואם בתחילה בין מספר משפטים היתה פה ושם נשיקה, הרי שבהמשך מדי
פעם בין הנשיקות הרבות היתה מילה יחידה שנשמעה, אך מהר הושקטה
ע"מ להמשיך בלהט התשוקות.

כך נמשך לו מפגש ראשון זה עד לשעות הקטנות של הלילה, כשכבר היה
ברור לשניהם שסיפור אהבה גדול מתחיל פה, המשך הקשר היה ארוך
ומלא עליות ומורודות אך זהו סיפור ה"בליינדייט בגן".

חוויה יחודית זו תיחרט בנפשו כמטבע חווייתי מהשורה הראשונה בין
הזכרונות אשר איתם יזדקן ויעבירם הלאה כחוויית ילדות.