אותיר טל / אחת מאתנו |
היית מעודך בשמיים מאוד גבוהים?
התרצי לראות בהם מה לך בעולמך?
כשהיית רכה בשנים היו ודאי ענני הנוצה שברקיע
שמיכת הפוך של ילדותך...
היית כה צעירה... זוכרת ?
[בסן פטסבורג הרחוקה - שם הלבין והתפוגג קו הרקיע
בכפור ארופאי מכובד]
וגם היום - בארצך החדשה שאימצת - מולדת אש קדמונית
האם את רואה את השמים בוערים באש התמיד?
[זו שלא תפסיק ללחך גחלים עשנות שהיו בזמנו
אהובינו הצעירים..]
את תצפי בהם שוב ושוב ושוב
תראי בתוך עיניהם המתות את שמי חייך
בפריחתם המלבלבת והאין סופית
{אחת מאיתנו]
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|