היית מעודך בשמיים מאוד גבוהים?
                    התרצי לראות בהם מה לך בעולמך?

          כשהיית רכה בשנים היו ודאי ענני הנוצה שברקיע
                         שמיכת הפוך של ילדותך...  
                         היית כה צעירה... זוכרת ?
         [בסן פטסבורג הרחוקה - שם הלבין והתפוגג קו הרקיע
                            בכפור ארופאי מכובד]      
       
      וגם היום - בארצך החדשה שאימצת - מולדת אש קדמונית
             האם את רואה את השמים בוערים באש התמיד?
            [זו שלא תפסיק ללחך גחלים עשנות שהיו בזמנו
                                אהובינו הצעירים..]

                         את תצפי בהם שוב ושוב ושוב
                   תראי בתוך עיניהם המתות את שמי חייך
                        בפריחתם המלבלבת  והאין סופית
                                   {אחת מאיתנו]