[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








את יודעת מה מטריד אותי בשמלה שלך?"
...חייכת אלי מבין רעמת התלתלים השחרחרה הזו במבט נבזה.
"את יודעת?" התעקשתי על תשובה מילולית
הפעם את כבר אפילו לא הקשבת, רתמת את החגורות והידקת אותן
היטב, מוודאת חופש תנועה לסטיק בין ירכייך.

גם אני רוצה!

בזמן שאת מריצה את הבדיקות לפני התנעה, עוברת שעון אחר שעון
באצבעך העדינה והמעוצבת ומקישה על הזגוגית הדקה,
אני סיימתי את פחית הקולה שלי ודילגתי מעל הכנף אל תוך התא,
סוגר מעלינו את החופה, ומתחיל להיקשר בעצמי.

CLEAR! זעקת בקולך הילדותי והחלוש.

טרטרטררטטטטרררר ..... המדחף החל להבזיק והפך לדיסקה עגולה
ושקופה אל מול עינינו.
הדלקת את הרדיו בשנית וקיבלת אישור הסעה.

בדרך למפתן המסלול, על ה-  TaxiWay  ...אז הרגשתי שהנה את
כבר ילדה גדולה, ולא צריכה אפילו שאשגיח.
לחצת ברקס  ולקחת פניה חדה לימין על פס ההסעה,
והרצת את המנוע לסל"ד גבוהה לבדיקה.
"לא ניקית את הזנב יקירתי"
את לא הגבת, אבל היה לי ברור שלקחת לתשומת ליבך.
לא אכפת לי כל כך אם את נעלבת מההערות שלי לגבי ההטסה שלך.
אני מעיר לכל טייס שטס איתי ומקבל המון הערות מכולם,
ואין סיבה שאיתך זה יהיה שונה. תרבות בין טייסים היא לתחקר
ולשפר אחד את השני, וזה שאנחנו מזדיינים לא צריך לפגוע בשום
שלב בבטיחות הטיסה.

"ארבעה איקסריי צ'ארלי יאנקי זולו רשאי להתיישר ולהמריא שתיים
תשע,שבע-מאות לירקונה,רוח שלוש-מאות,עשרה"

"רשאית" ענית... ספק אישרת ספק תיקנת.

שאון המנוע התגבר באחת עת שגבי נדבק למושב.
מבט קצת קרבי בעינייך עת שרגלייך החטובות, הוורודות, החלקות,
המבריקות, ה... מטריפות הללו מנווטות את המטוס ימינה ושמאלה
בכדי לשמור על ציר מסלול.
פר משתולל המטוס הזה!
"
סל"ד,
מהירות נבנית ,
ציר מסלול ,
לחץ ,
ציר מסלול,
טמפ' שמן,
ציר מסלול ,
FUEL FLOW , ציר מסלול....
V1
V2
  ROTATE
       AIRBORN..." קולך נשמע קצת רציני,
אבל המראת מאוד יפה,
מתיישרת בגובה נמוך לצבור מהירות ולקפל גלגלים.


"מה את אומרת? נשבור בגובה נמוך הפעם?" התרסתי בך קצת
להשתובב:
"רוצה נמוך? קבל!" ענית בחזרה והנה צמרות העצים מלחכות כמעט
את הכנף היורדת בפנייה שטוחה וחלקה לימין.

הגענו לאזורי האימון הגדולים, מטפסים לגובה...
היום יום מיוחד.
היום נצטרף למועדון יוקרתי: ה- MILE HIGH CLUB!
מועדון המייל-היי-קלאב הינו מועדון בלתי רשמי שמוגדר כ-
"קבוצת כל האנשים שקיימו יחסי מין אוראליים,אנאליים או מלאים
בזמן טיסה במטוס,צניחה או רחיפה בכדור פורח"
אני קצת מתרגש,את נראית יותר נינוחה.
אולי כי אני רשום כטייס מפקד!
ובמטוס הזה אין אפילו טייס אוטומטי.
מטוס עוצמתי במיוחד, מותאם לטיסות פעלולים, אבל משמש כבר שנים
כמטוס אימון לטייסי קרב במדינות מזרח אירופה.

ידייך אוחזות בסטיק, לא בכח, אלא בעדינות:
כפי שאת נוהגת להחזיק בזקפתי אשר את כל כך אוהבת.

3500 רגל, מעבר לשיוט. מצערת, פסיעה, תערובת...
הנוף הנשקף מבחוץ מהמם! החרמון המושלג מבצבץ מצפון
וממערב מתקרבת חומת עננים איתנה ואפרורית...אבל עדיין
50-60 מייל מהחוף לפחות. ממעל יש שמיים כחולים עם
ענני-גלידה (קומולוסים הם נקראים)  מפוזרים פה ושם קצת
מעלינו... מסננים קרני שמש בודדות החודרות דרכם ומאירות
את החופה: את מפחיתה עוד את הסל"ד ומתאימה את הפסיעה.
תערובת הדלק מדוללת עוד טיפה, ואת סורקת את הקוקפיט
לוודא שהכל תקין.

"אני מקוזזת עכשיו, תראה את המד שיעור נסיקה"

מוחי כבר מבשל איך אני מתחיל ללטף לך את הרגל ואיך אני מחדיר
לשם את היד ואיך אני בכלל מייצר מצב מיני שכבר הוסכם עליו,
בצורה כה מלאכותית. פשוט לשאול "טוב עכשיו נעשה את זה כבר?"
ולצאת אידיוט?
מצב האף החל להשתנות - קצת מורם אבל מייד מתוקן עת שאני מבחין
שאת כבר לא על הסטיק.
"השתגעת?! סטיק לא עוזבים לעולם! זה כלל ראשון בטיסה" אומר
ומעיר זה שעומד לשבור כל כלל הגיוני ולנסות לספק את יצרו ואת
סטיותיו במטוס בלי טייס אוטומטי.
אבל את בכלל לא התייחסת... רק חייכת כמלאך ננזף והתחלת להתפתל
במושב. "אתה מרשה לי להתיר את חגורות הביטחות?" שאלת בקול
של ילדה קטנה. "מרשה" עניתי בלאקוניות מפחידה.

הגענו לסוף אזור האימונים, ולקחתי פניה שמאלה לכיוון מערב
לגהץ את הצלע הצפונית של הגזרה.
תוך כדי שאני מיישר כנפיים ומתקן קצת את סט-המצערות שכיוונת,
אני מרגיש את ידך החמה מלטפת את בטני. לא יכולתי שלא לחייך.
כפתור אחד כפתור את התרת את מכנסיי,
משילה את מעיל הטייסים אל מתחת לכתפיי,
ומרימה את חולצתי ללטף את חזי "אתה תטיס את המטוס,
תן לאישה לדאוג לכל השאר" אמרת בנימה ספק צינית ספק מפתה.

יכולתי להרגיש את אצבעותייך בתחתוני, אוחזות אותו בעדינות,
קשה ועבה,
ומבלי לכופף יתר על המידה, הוצאת אותו לאוויר העולם...
תלתלייך החלו לדגדג את בטני כשהבנתי שזרימת האוויר הזו,
בכיפתי, אינן אלא נשימותייך.

רטיבות קלה... דגדוגי אצבעותייך באשכי, מטריפה אותי קצת
ומוצצת-יונקת עם הרבה וואקום.
" SUCTION  "  זה נקרא,
ונמצא בשורת מחווני-החרום שאינם מחווני מנוע.

עזבתי יד אחת מהמצערות והתחלתי ללטף בעדנה את ראשך,
עת את עסוקה במלאכת הקודש.

אין סיכוי שאני אגמור ככה, אני מרוכז לחלוטין בהטסה:
עדר כבשים בשדה מתחתינו נראה כמו כתם סיד על הנוף הירוק.
הפלתי כנף.
ואז הפסקת... והנה את פתאום כבר היית בשלך, עם האצבעות מתחת
לשמלה החושפנית והקצרה.

זה כבר לא הוגן!
משלם פה 800 שקל לשעה, מכין את כל העניינים ואפילו
מארגן לך הסעה, את באה כמו מלכה, ממריאה איתי ומטיסה,
ואז פתאום את הופכת לי לאנוכית ומתרכזת רק בעצמך??

"את לוקחת" הכרזתי והרגשתי את הסטיק מתקשה לי בידיים
עת שאת מטילה עליו את שליטתך המלאה.
כעת הידיים שלי הן הידיים החופשיות!

אני מתיר עצמי מחגורת הבטיחות ומשנה תנוחה על המושב:
מתקרב אלייך קצת,
נזהר לא לגעת בטעות באיזו דוושה.

וכך, רגלך האחת באזור הדוושות,
השנייה מפושקת אליי קלות,
ידך מטיסה ושומרת כיוונים וגבהים,
ואני מגלה שאת בלי תחתונים...

היאנחי לך אהובה,
תיהני לך טייסת רטובה,
הנה אני בא
הנה עכשיו
נצטרפה יחדיו
למועדון ה MILE HIGH CLUB!







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
Famous last
words:

וודו?
אני לא מאמין
בשטויות האלה!!


תרומה לבמה




בבמה מאז 19/4/04 16:59
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ראובן רן ניסן

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה