[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








(אדם משיג דברים בחיים
ואז מאבד אותם.
האבדן יכול לשבור את החזק שבאנשים.
אבל מה שלא שובר - מחשל
והחכם יכול להתעלות על האבדן - ולהשתמש בו כמנוף
להבין את ערכם האמיתי של הדברים
של המציאות עצמה
ושל מקומו שלו
בתוכה)


The place
where I'm heading,
Nothing awaits me,
but pain.

And the place I'm leaving behind me,
Means nothing to me,
But sad memories.

Nowhere to go to,
Nowhere to return to.
I have left
no one behind me
worth coming back for.

And no one
is waiting for me
up ahead.

No one I know,
No one I love.
Nothing,
But lonely darkness
and pain.

I have given away
My godhood,
My immortality,
For something
I can no longer remember,
Nor understand.

My memories flow,
Like the rivers,
Strewn with corpses,
Streaked with blood,
Sealed away from me
with dams of pain.

Like a king in exile,
Still addressed
by so few,
With his title.
Together pretending
the charade.

For the Kingdom
has fallen,
I am king of nothing
no more.

Soon When the pale moon rises and falls
A new day will breach
And with it
The knowledge
I am good for nothing
But leading or dying
And I may be king
no more.

Nothing remains
But a sad memory
Of something beautiful
That once existed
But shall be no more.

Like the ending
Of a dream
Just before awaking
In between

The knowledge
Nothing of it was real.
And with it
The yearning
For the dream To never end,
The hope It could
Last forever.
The knowledge of
how the story goes
Of the bitter end

And with it
The heroic, The stoic
The sad and tragic
Try Against all Odds
Gods And rules of nature
To turn the tide
The other way.

And in the end
There is nothing left
But the witness.
The two sad eyes
The crew and cast
The leading rolls
And stats
All taking bows
Receiving applauds

And the terrible feeling
Of the after party
When every one's gone
And you are left alone
In front of a cold
Static, Flashing
TV screen

(ובמיוחד עבור שחר הנאמנה, שחזרה מהכפור,
וכל יתר האנגלו - אנלפבתים - הרי גרסה עברית)

מלך לא עוד

המקום אליו אני הולך
דבר לא ממתין לי שם
מלבד כאב

והמקום אותו אני עוזב מאחורי
אין לו כל ערך עבורי
מלבד זיכרונות עצובים

אין לאן ללכת
אין לאן לחזור
ולא הותרתי אחרי אי מי
ששווה לחזור חזרה בעבורו

ואף אחד לא ממתין לי
שם, לפנים

ויתרתי על אלוהותי
על האלמוות שלי
בעבור דבר מה שאינני זוכר עוד
ואף לא מבין

זיכרונותיי זורמים כנהרות
זרועים בגופות
מוכתמים בפסי דם
חתומים בפני כסכרים של כאב

כמלך גולה
שעדיין פונים כלפיו
כה מעטים
בתוארו
בנוכחותו ממשיכים את ההצגה

אך ממלכתי נפלה
אני
מלך
לא עוד

בקרוב,
כאשר הירח החיוור
יזרח וישקע
יפציע יום חדש
ועמו ההכרה
שאינני טוב לעשות דבר
מלבד להנהיג או למוות
ואינני יכול להיות מלך
לא עוד

דבר לא נותר מלבד זיכרון עצוב
של דבר מה יפהפה
שהתקיים פעם בעבר
אך, שלא יהיה עוד כמותו לעולם

כמו סיומו של חלום
לפני ההתעוררות,
בתווך

הידיעה שדבר מזה לא היה אמיתי
ויחד עמה הכמיהה
לכך שהחלום לא יסתיים לעולם
התקווה שהוא יוכל להמשך לעד
הידיעה על איך הסיפור הולך
הסוף המר

ויחד אתו
הניסיון ההירואי
הסטואי
הטרגי
והעצוב
כנגד כל הסיכויים,
האלים
וכוחות הטבע
להפוך את הגאות לכיוון השני

ובסוף
לא נותר עוד דבר
מלבד העד
שתי עיניים עצובות
צוות השחקנים
הדמויות הראשיות
והנוצבים
כולם קדים קידות
וזוכים לתשואות

והתחושה הנוראה
של לאחר תום המסיבה
כאשר כולם כבר עזבו
ורק אתה נותר לבד
מול מסך טלוויזיה
שאינו מראה דבר
מלבד שלג מרצד  







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
ג'ון לנון הוא
גבר חלומותי!!!



הנקרופילית


תרומה לבמה




בבמה מאז 7/4/04 5:26
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אריק שין

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה