|
עיניי מדממות רחמים
נוטפות לשלולית אדומה חיה בקושי
נושמת אוויר מחניק
של כעסים ופחדים
וכשאבן קטנה נופלת לשלולית
יוצרת מעגל ובתוכו אחד נוסף
אשר מוסיפים להתעצם
ויחד מתקוממים נגד הלב השברירי
כרקדנית בלט אך אינו חופשי כמוה
אינו מסוגל לרקוד עוד
כפי שפעם יכל
היום הוא רק שוקע
נוטף עליבות, נושם אכזבה
יודע כיצד לתקן את המצב
אך ממשיך טובע בשלולית האדומה. |
|
|
החיים כמו במה
חדשה:
פעם היה כתוב
"סלוגנך נשלח
לעיון" , ועכשיו
כתוב לעיון
שפצור ומחזור.
פעם היה אני
אוהבת אותך,
עכשיו זה אתה
ידיד נפלא.
ככה זה.
איש בלי עדה
בבעסה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.