אתה עומד על המזח,
רגליך מתנודדות עם קצב
תנועת מצופים,
אך לבך מתנודד,
נודד,
מתבודד,
עם מרוץ הגלים המתנפצים לאיטם.
לאדמה לא נותר דבר להציע לך -
מיצית תענוגותיה עד תום.
אף את התום לא הותירה לך.
ורק הגלים לוחשים את שמך
בתענוג אסור,
בשקיקה כמהה,
בלחש המסתורין הנחבא
עם הרוח,
זה הקרוי
"אהבה". |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.