כרגיל אני עורך את הקניות שלי בשוק המרכזי ואת הקניות האחרות
בדוכן האחורי של ההודי, הוא נותן לי סחורה א' א'.
ביום אחד לפני אולי כמה חודשים, הלכתי אליו וחיפשתי אותו -
מסתבר שהוא לא היה.
הלכתי לאחוריים של דוכן אחר, צבוע בירוק כזה, של דוכן פלאפל
כמו פה בארץ וביקשתי מנה הרגילה של גראס שהמוכר האחר מייבא או
מייצר מכל מיני מרכיבים...
והוא פקח עליי זוג עיניים יפות, שמו היה כנראה או כמדומני למאי
(למה זה חשוב)
"אין לי את ג'רדלינג, אבל דודה שלי הביאה משהו מפונה, אתה חייב
לנסות, זה משהו משהו" ככה הוא אמר לי.
אמרתי שזה בסדר ולקחתי את המנה של העשבים תמורת כמה יורואים.
בטוב ליבו הוא נתן לי כמה ניירות גלגול.
באתי לדירה, התקשרתי ללוסי - ידידה שלי ואמרתי לה שיש לי משהו
מיוחד לעשן,ושכדאי לה לבוא
היא באה בערב,בחורה סקנדינבית כזו, עם רגליים שזופות ומשגעות,
ישבנו ככה על הספה עם הגראס שמועבר כמו סיגריה, ופתאום היא
אומרת:
"רגע רגע, זה לא ענפים של ערבה?"
אני הבטתי בה נדהם ואחר כך בדקתי את החבילה - זה באמת היה
ענפים של ערבה כמו שגדל חופשי כאן באגמים ובנהרות...
מסתבר שהמוכר השני חשב שהוא תופס בזה פראיירים, שהם לא מתים
ורק מתחלפים ועוברים בשוק.
כמו ממש בתחנה המרכזית בתל אביב - ששם מוכרים את הדיסקים
המזוייפים מתוך אמונה כזאת.
עכשיו, אני נאמן לראג'אב :) |