היה היה איזה אחד משועמם ומשוגע, שהחליט שקוראים לו דוד של
משה. את השם הזה, הוא לקח משיר ששמע פעם במחשב של דוד שלו.
אז בכל מקרה, דוד של משה היה משועמם רציני. ובשל כך, הוא לא
יכל לשבת במקום אחד יותר משתי דקות ואלפית המאיה. מלבד זאת,
הוא היה חכמולוג אינפנטיל ופילוסוף מדופלם עם תעודות ובלי
מע"מ. בקיצור, משו מהסרטים. אחד כזה שלא פוגשים כל יום. גם לא
כל שנה. אולי אחת למאה שנה יוצא אחד כזה בייצור מיוחד (בגלל
שהדברים האלו מאוד הרסניים ומזיקים לסביבה). אותו אהבל, שנהג
לקרוא לעצמו דוד של משה, אהב לצייר. ולכן, האמנות שיחקה בחיים
שלו חלק מאוד רציני וחשוב. אז דוד של משה בנה את תכניותיו
לחיים על פי קו מחשבה בכיוון אמנותי (ואין לי מושג מה חירטטתי
עכשיו, למרות שאני כן מבין מה זה אומר). בקיצור, משו מהסרטים.
האויב הגדול ביותר שלו היה מוש השור (סתם סתם, אני עייף
ומשועמם ואין לי מה לכתוב...). יום אחד, יצא דוד של משה ליער,
לקטוף תותים. ואז הוא פגש זאב, אחד כזה מאוד אימתני, עם אף
גדול, ושיניים מאוד מלוכלכות. אז הזאב פתח פיו, ואמר לו -
"מיאו! חתולה!". דוד של משה לא שם על הזאב, ואמר לו - "בואנה!
אני מכיר אותך! אני יודע מי אתה! אתה זאב רווח! וואיי תביא
חתימה בחיית! מי מתעסק? זה מיקו! אלק.." והזאב, מיד ענה לו -
"טוב תן תן ת'כובע... אאה סליחה ת'עט... אתה רואה מה זה? אי
אפשר לדבר בימינו... הכל ציטוטים". ואז דוד של משה, שלף כמו
אביר, עט פיילוט 0.4 עם החוד הדק, שהוא כל כך אוהב לצייר איתו
כי הוא מדויק. הזאב חתם לו על אחד מכרטיסי הביקור של הרופא
שיניים שלו, ובהבחנה מהירה, הוא שאל - "איך המחירים שלו? כדאי
לעשות אצלו טיפול שיניים?" ודוד של משה ענה לו - "בסדר ככה,
אחלה מחירים, ובלי הרבה כאבים..." ודוד של משה פנה לדרכו,
בחיפוש אחר התותים. ובדרכו ביער, הוא פגש פרה משוגעת. אותה פרה
הייתה משוגעת. למה? כי היא משוגעת!! ודוד של משה, על אף היותו
חולה נפש חסר תוכן ותכלית, בכל זאת היה טוב לב. או לפחות, ככה
הוא ראה את עצמו. אז הוא ניסה לעזור לה. הוא שאל אותה מה המצב,
ומה העניינים, ומה קורה, ואיך הולך, ומי הולך, ומי יושב, ומי
מתעסק? זה מיקו! ...בקיצור, היו קטעים שם, משו מהסרטים חבל על
הזמן...אז דוד של משה והפרה המשוגעת החליטו לעשות חיל( לא יודע
מה הקשר..). הם יצאו למסע אחר התותים האבודים. ובדרך הם פגשו
את ג'סי ג'סי, ג'סי ג'סיקההה אואה אואה, עכשיו היא רחוקה (בטח
שהיא רחוקה, הרי הם כבר עברו אותה, לא?!) והפרה המשוגעת, אמרה
לדוד של משה - "מה שכן, תמיד חשבה שהאלוהים, אהב לראות אותנו
מנגנים" ודוד של משה השיב לה - "נו בטח, כי זה הראש של ג'סיקה"
ופתאם משום מקום הם שמעו - "ג'סי ג'סי, ג'סי ג'סיקהה אואה
אואה...עכשיו היא רחוקה..." הם הביטו לשמיים, חיפשו מאיפה הקול
הזה בא, ולא מצאו כלום. אז הם המשיכו במסע. |