|
I
אשב בצל החדר וענייני בשלהם
צינה תקפיא הבל פי על עור שיני
ונטיפי קרח יחתכו בי שסעים
דמי לוהט יגעש
דמי עבש ייקרש
כהה
קרינה מחתרתית תעשה שמות
בגוף הנאצל הזה שלי
גופי ילוד רוחות
לעיתים אשב בצל אלון או אקליפטוס
וענייני אינם עימי
בזמנים הללו רחש יטלטל תנוכי אוזני
ויספר לי דרך צאת מן המבוך
אך בקומי אשכח
II
הדבר מיותר,
ולדברי המילים המכושפות
אין משהו מסוים בעל תכלית
להאציל עליו פעולות.
אולם מעל לכל -
הנחמה הפעוטה
שבאושר פתאומי.
נאלץ להסתפק בזה,
כשמדי פעם אנו מחליפים בגדי האבל בבגדי חג
ופוצחים במחול הקבוע שאין לו מנגינה
ויש לו קצב מקרי.
III
חלון שבור נצחי והמיית המכונות האינסופית
בגידת הפורענות המבוששת נקמת כאוס תבניתי
סורג ברזל, חצר בית-ספר, אבן-חן זולה
מוצב נטוש, תפוקה גוברת, שעות איסוף-אשפה
הזמן הזה שבא - איני זוכר אחר - אך בוודאי היה |
|
|
לפעמים נדמה לי
שבועז כל כך
שונא אותי
זאת שאהבה את
התל-אביבי
תגובת מערכת:
ממשרדו של בועז
מבקש דוברו של
בועז להבהיר שכל
הרגשות שמפתחים
כלפיו הם
באחריות המשתמש
בלבד, ומשרדו של
בועז לא יקח שום
אחריות כלשהי
בנושא, הדבר
כולל תשלום דמי
מזונות, תשלום
עבור הפלות, דמי
אבטלה וכדומה,
אך אינו מוגבל
לאחריות זו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.